חני פאר 03-9651737

מקאמה



מקאמה היא פרוזה מחורזת, מושג הלקוח מהשפה הערבית, מורכבת משורות ארוכות יותר מאלו של דקלום ובעלת  אופי עלילתי.
מקאמה יכולה להוסיף צבע וחיות לטקסט, להעלות חיוך בקרב קהל המאזינים. היא יכולה להיות קלילה, משעשעת, מהנה, זורמת, כזו שכיף להאזין לה, או כבדה ובעלת תוכן מעמיק ורציני בנושא בו היא דנה. כך או כך- היא בעיקר מפתיעה.
מקאמה היא כמו מוזיקה, בעלת צלילים ומשקל. אם היא "עשויה" נכון, אפשר לקרוא אותה שוב ושוב בלי שיימאס, כמו שיר טוב.
מקאמה יכולה להתאים כברכה ליום הולדת, ברכה לחתונה, וגם כדרשה לבר מצווה.


דוגמה למקאמה:


רישיון לתת / חני פאר


אדם בא לעולם, ומתחיל במסלול חייו
תכונותיו, אישיותו, תבונתו ויצריו– בארגז כליו.
את רזי הקיום, כשחקן, במגרשו של אלוהים–
ילמד ויפנים במהלך החיים.
אין צורך להאיץ תהליכים, שכן, לכל דבר יש עת
אבל מסמך חשוב אחד כבר נמצא בארגז– רישיון לתת.
ברישיון מצוין, כי הנושא אותו רשאי לחלוק עם אחרים מטובו
על פי הרצון ובמינון – "ככל אשר יִדְבֵנו ליבו".
רישיון זה מוענק לעד
ללא מבחני קבלה, ללא תנאים וללא כל צורך בניסיון מיוחד.
לצד הרישיון– הערה
לעולם אין לצפות לתמורה.


אדם יוצא לדרך-
בינקותו, נותן חיוך קטן, חושף פה חסר שיניים
בתגובה מתבוננים בו באושר כמה זוגות עיניים .
בגיל הגן מוותר לזו עם הצמות על התור לנדנדה
מחווה קטנה המתקבלת בתודה.
אם עזר לגננת לעשות סדר בבלגן
נצמדת לחולצתו מדבקת "חייכן".

ביסודי/בתיכון עוזר לתלמיד חדש/ עולה, משלים לו את החומר שהחסיר בשיעורים,
מקבל ציון לשבח מההורים/ המורים.
בהמשך מכיר ביכולותיו להטות אוזן קשבת, לתת כתף תומכת, להיות חבר,
להתעניין, לעזור, לשאול לשלומו של האחר.
ככה, לעיתים, חולק עם אחרים מטובו
על פי הרצון ובמינון, "ככל אשר ידבנו ליבו".

בצבא מפנים שהוא חלק משלם: ממחלקה, מפלוגה, מגדוד
לוקח אחריות, מגבה חברים, עולה בסולם, לוקח פיקוד.
לומד להיות אכפתי, ערני, לתרום את חלקו, לגלות התחשבות
מבין ש"אחד למען כולם וכולם למען אחד", זו לא סיסמא, זו מציאות.
בזוגיות, נותן מעצמו, כי זה הדבר האמיתי
מגלה את הקסם שעושה את הקשר הרבה יותר איכותי.
בנישואין נותן מרחב, נותן גב, נותן כל אהבתו,
כל נתינה קטנה היא גשר לליבה של זוגתו.

ואז באים הילדים והנכדים והוא נותן את כולו, במלוא יכולתו
שבע ימים, שבע נחת, מעביר לדורות הבאים את שרביטו.
עם השנים אצלו בפנים הכול הלך והתרחב:
האוזן קשובה יותר, הכתף רחבה יותר וכך גם הלב.
החיים כבוגר זימנו לו חשיפה למצוקות של אנשים, מכול וכול
הוא למד,שרצון טוב מצידו, עשה, לפעמים, אצל האחר- את ההבדל, בין לחיות או לחדול.
הוא הבין, כי נתינה זו יכולת נרכשת, חלק בלתי נפרד מהערך "אדם"
כן, גם אם לפעמים צריך להכניס יד לכיס או לתרום דם.
נתינה משמחת, מספקת, מצילה, מסבה אושר בכמויות
נתינה היא מס מרצון, מס על עצם קיומינו, שמבדיל אותנו מהחיות.
היא נמצאת בכל מקום במגרשו של אלוהים, תמיד זמינה
אז מדוע לא להיענות? להפוך זאת להרגל? לצו האופנה?

אם אתה קורא שורות אלו ולא מוצא בהן את עצמך, לא מזדהה,לא מתחבר,
סימן שארגז הכלים שלך– קצת אחר.
זכותך, גם לך יש מקום במגרש, הוא רחב, גדול וענק
אבל ככה לחיות את חייך? כמו כדורגלן שלא מוסר כדור כל המשחק?
מניסיונך, אתה אומר, העולם רע, פוגע, אינטרסנטי ואכזר?
טוב לב ורגישות מקוטלגים אצלך תחת הערך "מיותר",
"אני לא פראייר" הרבה יותר מוכר?!
זה הכל בגלל שפגשת על הדרך כמה זאבים
אל תהיה פזיז במסקנות, חפש את הטובים.

המשוואה ברורה- אדם מחייך אל החיים והם מחייכים חזרה
זה קורה כשהוא פוגש אדם עם רישיון פעיל, שבדיוק כמוהו, אינו מצפה לתמורה.
זה כל-כך קל, זה תלוי רק בי, בך, בנו, וזה כל- כך מספק
הלוואי וכל העולם– יידבק.
     
לפרטים והזמנות: חני פאר   טל': 03-9651737  נייד: 0522-448844   hanypeer@gmail.com

חני פאר - דרשות נאום ברכה

אוריון  -  שיווק באינטרנט